בקצרה

עין בוקק הוא פלא אלוקי מרהיב! במרחק של כמה מאות מטרים מים המלח, נובע מעיין מים מתוקים ומרווה את האדמה המלוחה... המעיין זרוע בקני במבוק וצמחיה עבותה שהופכת אותו למוצל כל השנה, הנחל שלפני המעיין נוח וקל להליכה גם לילדים המים נמוכים ומגיעים מקסימום עד הברכיים. לאחר הליכה של כרבע שעה תגיעו למפלים שאפשר להכנס בתוכם ללא חשש... ולהינות מ... ג'קוזי בטבע...

נחל בוקק למשפחות - המסלול הקצר (מומלץ לעצלנים...)

למשפחות המעוניינות ליפול ישר על הכיף והשואו, להיכנס ישר לשכשוך המרענן בזרימת המים הקרירים והצלולים של המעיין, ניתן ללכת הלוך וחזור במסלול השחור מכיוון כביש 90, להחנות את הרכב בצמוד למלונות על כביש 90, נכנסים מתחת לגשר והולכים  בשביל השחור אל תוך הנחל, עד לבריכות ומפלי הבייבי של עין בוקק, הדרך הקצרה במים הנמוכים מוצלת, וקלילה להליכה כמעט בכל מצב ובכל גיל, (המסלול מוגדר כמונגש לנכים) כשמגיעים לבריכות אפשר להשתכשך ולהתיישב תחת זרם המים (מי אמר ג'קוזי בטבע?!) נהנים כמה שרוצים וחוזרים באותה הדרך אל החניון. מסלול קצר זה פופולרי מאד בקרב הציבור החרדי, מטיילים ומשפחות.

קח אותי בוויז לעין בוקק המסלול הקצר

איך מגיעים לעין בוקק, דרכי הגעה - המסלול הארוך:

• נקודת התחלה: כביש 31 מוביל מערד לכיוון ים המלח-נווה זהר. 16.5 ק"מ מצומת חתרורים מזרחה או כ-10 ק"מ מצומת נווה זהר מערבה, בין הקילומטרים 64-65 בכביש ישנו שלט חום המפנה לצוק תמרור ועין בוקק. בשלט זה מתחיל שביל רגלי בסימון שבילים ירוק [1] . אמנם אין חנייה מסודרת באזור זה, אך ניתן למצוא מקומות להחנות בהם את הרכב בביטחון.
• שימו לב כי כ-1 ק"מ מזרחה בכביש 31 ישנה תחילת מסלול נוסף, שמוביל בין השאר לעין בוקק ומסומן בסימון שבילים שחור [12]. בדרך עפר שחורה זו אפשר לנסוע עד למרגלות צוק תמרור.
• נקודת סיום: (שם יחכה הרכב השני) בסמוך לפנייה הצפונית לאזור המלונות של עין בוקק, ליד הקילומטר ה-212 בכביש 90, ישנו שלט המפנה לעין בוקק [11]. שם מסתיים הטיול.

עין בוקק - המסלול הארוך

תחילת המסלול היא בשביל הליכה להולכי רגל המסומן בסימון שבילים ירוק [1]. סימון שבילים זה, ילווה אותנו כמעט עד לסוף המסלול. ההליכה של כק"מ בנוף המדברי יביאו אותנו עד מהרה להר שולחן העונה לשם צוק תמרור [2]. כאן השביל ממשיך ישר, אך אנו, נעזוב לרגע את השביל, נצמד לקו המצוק, ונלך מזרחה כ 1 ק"מ עד שנגיע לנקודת גובה 204 [3 במפה]. מכאן משתרע תחתינו לו תחתינו כל אזור דרום ים המלח. בצפון - הר הקנאים, הר בן יאיר ומצדה. במזרח - ים המלח, קניון נחל בוקק, לשון ים המלח, הרי מואב והרי אדום. בדרום יש לנו את רכס חצרה, רכס חתירה, והר צבאים. במערב - רכס זוהר ורמת ערד. שמו של הצוק ניתן לו בעקבות תמרור מסתורי שניצב לו עשרות שנים בקצה הצוק ונראה למרחקים. כיום התמרור החליד ואיננו אך שמו נשאר לזכרון

בנקודה זו .קל מאד לראות את גבעות הקירטון הרבות של רמת המדבר. בהמשך הטיול נראה גם שרמה זו נשברת במצוק ההעתקים לעבר ים המלח. באזור זה, יורדים כ – 100 - 350 מ"מ גשם בשנה, אך בגלל כושר הספיגה הנמוך של הקרקע,  (אדמת לס) רוב רובו של הגשם היורד, אינו מצליח לחדור אל פני האדמה והוא אובד ולכן אזור זה אינו מתאים כלל לגידולים חקלאיים, אלא רק למרעה צאן.

מנקודת התצפית, נמשיך עם המצוק לכיוון צפון מערב עד שנחבור בחזרה לשביל הירוק [4] אשר יוריד אותנו מצוק תמרור אל עבר חלקו העליון של נחל בוקק. נחל בוקק, אשר באפיקו נצעד, הינו נחל אשר זורם לאורך כ-10 ק''מ, מאזור הר בן נשר והר פרסה לעבר מצוק העתקים. הנחל מתחתר במסלע ריק של סלע קירטון.

לאחר הליכה של כק"מ נגיע למפגש עם דרך עפר המסומנת בסימון שבילים שחור [5], אנחנו ממשיכים עם השביל הירוק אשר עובר בתוך אפיק הנחל. את ההליכה תלווה צמחיית מדבר טיפוסית: אשל, מלוח קיפוח, רתם המדבר, ימלוח פגום, רכפתן המדבר, חצבים, ועוד.

לאחר הליכה של כ-1.5 ק"מ, נגיע למקום שמתאים מאד לעצור ולנוח, וגם לנשנש טיפה.  מעל מפל קטן בנחל [6]. מכאן ישנה תצפית יפה על הנחל. השביל הירוק עוקף את המפל מצד ימין וחוזר מסביב בחזרה לנחל. אנו נמשיך עוד כ-2 ק"מ של הליכה בנחל, תוך שאנו נצמדים לסימון שבילים הירוק עד שנגיע לאטרקציה המרכזית, מפל נחל בוקק [7].

מפל בוקק

בנקודה זו הנחל נופל ממצוק ההעתקים במפל פרסה מרשים ומרהיב בגובה מאה מטר שתחתיו מפל נוסף בגובה שישים מטר. בתחתית המפל נמצא עין בוקק, אליו נרד בהמשך המסלול. מנקודת התצפית שבראש המפל ניתן לראות בברור את הרי אדום הגבוהים, את הר סדום, ואת מצוק ההעתקים.

חלקו החיצוני של כדור הארץ מורכב מלוחות ענקיים של סלעים הנעים בהתמדה ובתנועה איטית, שנים רבות, תוך כדי תנועתם והתנגשותם זה בזה הן משפיעות על תוואי הקרקע ועל סחף ותנודות האדמה. ותורמים תרומה מכרעת לצורת ומסלולי הנחלים והגבעות. הלוח של חצי האי ערב, הכולל גם את עבר הירדן המזרחי, נע צפונה ביחס לעבר הירדן המערבי - ארץ ישראל.

התנועה צפונה מלווה גם בתנועה מזרחה המתרחשת בעקבות התרחקותו של הלוח של חצי האי ערב מן הלוח של אפריקה, לכן מתקבלת תנועה סיבובית כנגד כיוון השעון.

התנועה האופקית משני צדי הבקע באזור ישראל אינה חלקה: קו השבר הוא מזוגזג, עקום, לעתים הוא פונה שמאלה ולעתים ימינה, ולכן יש  לאורכו גם שקעים נמוכים (כמו ים המלח, החולה והכינרת) וגם רכסים. ישנן עדויות בשטח המלמדות אותנו על השבר. למשל, ממערב לבקע המחשופים של סלעי היסוד הגרניטיים מסתיימים באזור אילת - תמנע, ואילו בעבר הירדן הם מסתיימים ליד ים המלח, כלומר כ-100 ק"מ צפונה מהמחשופים בישראל. כמו כן באזורנו נמצאים ריכוזים של נחושת בסלעים באזור בקעת תמנע, ואילו בצד הירדני שכבות הסלעים המכילות ריכוזי נחושת נמצאות בפונון, הצפונית בכ-100 ק"מ מאזור בקעת תמנע.

לאחר תצפית ומנוחה במפל בוקק [7], נמשיך עם השביל הירוק צפון מזרחה, עוד כ-2 ק"מ עד למפגש עם שביל המסומן בסימון שבילים אדום [9]. בנקודה זו, ממנה נתחיל לרדת, ישנה תצפית נהדרת לעבר שני חלקי ים המלח - הצפוני העומק הכחול, והדרומי הרדוד, בעל צבע הטורקיז. ים המלח הוא הנקודה הנמוכה ביותר בכדור הארץ, אך למרבה הצער, גובה פני המים של ים המלח יורדים מדי שנה, ומדי שנה נרשם שיא גינס חדש לנקודה הנמוכה ביותר בעולם.

ישנן מספר סיבות לירידת פני מי ים המלח: אידוי כתוצאה מחום, העדר מקורות מים רציניים לאגם (פרט לעינות צוקים, עינות קנה וסמר עין גדי, ושיטפונות בודדים מירדן וממדבר יהודה) ושאיבת מים על ידי מפעלי ים המלח לטובת הפקת אשלג.

סגירת סכר דגניה שבדרום הכנרת, הפסיקה את מקור המים העיקרי של ים המלח. ירידת המפלס היא בערך כמטר לשנה וכתוצאה מכך נחשף בכל שנה קטע חוף משמעותי. אם הדברים ימשיכו כך, עוד כארבעים שנה ים המלח יהיה קטן יותר מהכנרת. רק לשם תחושה, בשנת 1920 גובה פני ים המלח היו 392 מטר מתח לפני הים והיום המים בים בגובה של כ-424 מטר מתחת לפני הים. כאמור, עומק ים המלח בחלקו הצפוני הוא כ-400 מטר. בצלילות שנעשות עוד בתחילת המאה העשרים גילו אמודאים מצרפת צמרות עצי אשל מתים כשבעים מטר מתחת לגובה פני הים דאז. מכאן ניתן להסיק שגם בעבר ים המלח סבל תקופות קשות שהביאו את פני הים למצב נמוך יותר מכפי שהם כיום.

הירידה לעין בוקק

מנקודה זו [8], אנו נעזוב את השביל הירוק ונפנה ימינה עם השביל האדום שיורד את מצוק ההעתקים, ירידה של כ-400 מטר. תחילת הירידה תלולה ויש להיזהר משנה זהירות כאשר יורדים בה.

לאחר כ-800 מטר, שעה שהירידה מתונה יותר, נגיע לפיצול שבילים נוסף [9]. השביל האדום פונה שמאלה ויורד לעבר עין נואית ומצד בוקק ואילו שביל שחור ממשיך ישר לעבר עין בוקק. אנו נבחר בשביל השחור אשר מוביל אותנו לאחר כק"מ ירידה נוספת לעבר עין בוקק [10], מפל מים וברכה יפה באפיק הנחל. מקום מצוין למנוחה וטבילה. שימו לב שמדובר בירידה תלולה ועם דרדרת. יש להיזהר מאוד. לא מומלץ למשפחות עם ילדים קטנים.

עין בוקק הוא מעיין שכבה, דהיינו מעין שנובע במקום בו מי התהום מוצאים סדק ממנו הם יכולים לפרוץ החוצה. לאחר המנוחה, נמשיך עם השביל השחור בתוך אפיקו של נחל בוקק. בחלק זה של הנחל השביל עובר בינות לצמחיית מים ענפה. בין השאר נוכל למצוא כאן קנה מצוי, סמר חד וצמחיית נחלים נוספת.

לאחר כ-400 מטר נבלעים המים בסחף שבאפיק הנחל ולאחר כ-300 מטר נוספים נגיע לכביש 90, שלחופו של ים המלח [11]. כאן גם ימתין הרכב המאסף.

בסמוך לכביש, מעט צפונה נמצא מצד בוקק שגודלו 20x20 מטר והוא הוקם במאה הרביעית לספירה על בסיס שרידים מימי הורדוס. המצד הוקם במקום בו, בדומה לעין גדי, גידלו צמחי רפואה ובושם, בינם האפרסמון המקראי, וכן תמרים וצמחים נוספים אשר הושקו במי מעיינות עין בוקק ועין נואית.

מעל מצד בוקק נובע עין נואית. מעיין זה הינו מעיין תרמו-מינראלי, שנובע ברום של 150 מטר מעל לפני ים המלח. טמפרטורת המים של עין נואית הם 39 מעלות צלזיוס ומימיו טובים למטרות ריפוי. ייתכן, שבתקופות קדומות הובלו מי המעיין לעבר עין בוקק לשמש בבית מרחץ.